ספרד 1945, מרטין לואיס טרויאס, ממציא, מקים את Azkoyen, חברה שבונה vending machines, מכונות מזיגה או חלוקה אוטומטיות, בעצם קופסאות מתכת ופלסטיק שמוצבות במקומות ציבוריים.

פורטוגל 2026, אני מאחר לרכבת שלא מקבלת אפל פיי ולא שטרות ומנסה לפרוט 20 יורו בקיוסק סמוך. הקופאית, מָארָאבִילְיוֹזָה, פשוט שתקה. היא הצביעה על קופסא, שחורה, סוג של צידנית ואמרה - היא מחליטה.

למכונה הזו, בעצם הכלאה בין כספומט, מכונת מזל ומדפסת משרדית קוראים Cashlogy, היא מיוצרת ע״י אזקויין. אנחנו חיים בעולם שבו כולם מדברים על cashless, משלמים עם Apple Pay, כמעט ולא מוציאים כרטיס פיזי, ובכל זאת מיליארדי עסקאות מזומן ממשיכות להתקיים. עסקאות כאלה הן לא העתיד, אף אחד לא חושב שהם העתיד, אבל הן עדיין רבות מכדי שבית העסק יוכל להתעלם מהן. Azkoyen לא מנסה להציל את המזומן, אלא להפוך את הגסיסה הארוכה שלו לנסבלת.

Cashlogy היא תחנת ממסר, שמקבלת פקודה ממערכת ה-POS או Point of Sale עם הסכום לתשלום, ואז הלקוח או העובד מכניסים את הכסף. המכונה מזהה את סוג המטבע והשטר, בודקת אם הם תקינים, מעדכנת את היתרה הפנימית ומחליטה כמה יחידות לשמור לשימוש ואילו להעביר לאחסון. זה לופ של כסף עם בקרה כפולה - המערכת יודעת בכל רגע מה אמור להיות בתוכה.

היא מסוגלת לאחסן אלפי מטבעות ומאות שטרות, מגיעה בתצורה שבה העובד מפעיל אותה, או בתצורה שבה הלקוח משלם ישירות. זה שימושי מאוד בקצביות, מאפיות, אולי פלאפליות, שבהם לא רצוי שאותו אדם ייגע לי גם באוכל וגם בשטר, במיוחד אם השטר הזה עבר בין ממחטות של חצי אירופה.

החלק החכם הוא לא באמת ספירת הכסף. גם מכונה זולה לשטרות יודעת לספור. הערך הוא שכל תנועת כסף מתועדת. אין, או לפחות לא אמור להיות, פער בין מה שה-POS חשב שצריך לקרות לבין מה שנמצא פיזית. לא צריך לבדוק במצלמות מי נתן עודף, מי הלווה שטר ושכח להחזיר, מי ניסה לשלם בכסף מזויף, וגם - מי החליף משמרת או סגר קופה. ל-Cashlogy יש רמות גישה שונות לתפעול ואיסוף, וגם אפליקציה שמציגה מרחוק את מצב הכסף והמכונה, כולל מתי היא עומדת לגלוש ממטבעות. הדגם דלוקס מגיע עם כספת תקנית שמעבירה שטרות לאזור מאובטח, שגם מצטיין העובדים לא יכול לפתוח.

היא לא מחליפה קופאי, היא מחליפה את מערכת האמון סביב הקופאי. זו אוטומציה שחוסכת פעולות שהעסק מצפה מעובד לעשות כל יום, כל היום. בוסים מתים עליה, כי הם רואים את הכסף מרחוק ולא חייבים ללכת להפקיד. עובדים אוהבים אותה כי זה פחות לחשוב - וכאשר חסר כסף, ובדרך כלל לא, אין טקס חשדות.

הדגם המפואר עולה כ-9,000 יורו. בוא נניח שעסק חוסך איתה שעה ביום. בעלות של 20 יורו לשעה, מכונה כזו תחזיר את עצמה תוך שנתיים, וזה לפני שחישבנו טעויות, חוסרים, נסיעות לבנק או גניבה. עדיין, עלות משמעותית, שמתאימה לעסק עם נפח משמעותי.

לפי הבנק המרכזי בגרמניה, לקבל מזומן היא שיטה זולה מאוד לקמעונאי (בערך 43 סנט לעסקה) והיא גם מהירה למדי. דני מוציא שטר כדי להסתפר, מקבל עודף ויוצא freshly trimmed מהמספרה בפחות מ-10 שניות.

עכשיו מה אבסורד? העלות התפעולית דווקא עולה ככל שעסק מקבל פחות מזומן. אם Los Tacos מקבל 90 אחוז מההכנסות במזומן, ברור שהוא צריך צידנית. כשהוא מקבל אפס, הוא יכול להעיף את מגירת הפח ולסגור עניין. האזור היקר הוא באמצע: כש-30% מהעסקאות במזומן, זה אומר להחזיק עודף, לבצע ספירה, להדריך עובדים, לדאוג להפקדות ולהתמודד עם חוסרים. Cashlogy הופכת את העלות הזו לקבועה בכל נפח. היא מהמרת ש-20 השנים האחרונות של המזומן יהיו ארוכות מספיק כדי להצדיק אוטומציה.

התחושה שלנו היא שהעולם כבר הפסיק להשתמש במזומן, מפני שאנחנו, אני, אתם מודדים את העולם דרך עצמנו. אנשי טכנולוגיה עם מיוז על האף ואפל ווץ׳ בשרוול הם לא מדגם מייצג. בגוש האירו של 2024, מזומן שימש ב-52% מהעסקאות (אם כי 39% מההכנסות). 52% זו ירידה, תלולה, מ-79% ב-2016, בעצם פאי אחוזים לשנה.

אגב יש פער עצום בין מדינות. מזומן הוא אמצעי התשלום הנפוץ ברוב מדינות האירו. בהולנד ופינלנד הוא באיזור 25% ובסלובניה ומלטה מדגדג את ה-70%.

והנה עוד פער, בין מה שאנשים אומרים לבין מה שהם עושים. רק 22% מהאירופאים אמרו שהם מעדיפים מזומן, אבל אמרנו 52% בפועל שלפו ארנק. כשנשאלו למה, ציינו פרטיות ואנונימיות, שמזומן עוזר להם להיות מודעים להוצאות ושמקבלים אותו ביותר מצבים. אין ספק שאלו פיצ׳רים קריטיים - במזומן אין בעיית סוללה, או תקשורת, אין חשבון חסום או סירוב. אתה נותן שטר, מקבל לאפה ומתקדם הלאה.

גם בארצות הברית, שוק כרטיסים מובהק, מזומן לא נעלם. ב-2024 הוא היווה 14% מכלל העסקאות. ברמה העולמית, Worldpay צופה שקצב הירידה יתמתן ל-2% בשנה.

ישראל נמצאת במקום מעניין בתוך הסיפור הזה. אנחנו מאמצים תשלומים דיגיטליים במהירות, משתמשים בויזה לכל דבר, והפכנו את Bit ו-Paybox לסוג של רשת חברתית. ובכל זאת, בסוף 2024 היו במחזור בישראל שטרות ומטבעות בשווי 132 מיליארד שקלים, עליה של 2 מיליארד מהשנה הקודמת. כסף שהוא ברובו, כמעט מאה מיליארד שקלים, בשטרות של 200. אגב מזומן יכול לאבד נתח בעסקאות ובאותו זמן לגדול כנכס שמוחזק בכספות, בארנקים, בבלטות. בעצם שימוש במזומן וכמות המזומן הם לא אותו דבר. כשהציבור חרד, וב-2023 הוא חרד לגמרי, הוא עשוי למשוך יותר מזומן גם אם הוא ממשיך לשלם בסופר עם השעון.

שוודיה למשל, הוצגה במשך שנים כדוגמה למדינה שמתקרבת לחברה ללא מזומן. כעת אריק תדיין, נגיד הבנק המרכזי שם תומך בחובה לקבל מזומן עבור מוצרים חיוניים, מזון ותרופות, וממליץ למשקי בית להחזיק סכום מזומן לשעת חירום. זה לא כי הוא נוסטלגי, הוא מבין שיום אחד, מערכת תשלומים דיגיטלית תהפוך לנקודת כשל, ומסילת התשלום היחידה שתעבוד היא זו שמחליפה שטרות נייר במצרכים, כמו בתקופת הצנע.

המזומן לא ייעלם בקרוב. אם יוחלף, זה רק בהגדרה - מאמצעי תשלום יומיומי, לגיטימי, למוצר שמוגן מסיבות חברתיות, משפטיות ובטחוניות. אני בטוח שנראה פחות כספומטים, פחות סניפי בנק ופחות עסקים שיקבלו אותו מרצונם.

בתוך המעבר הזה, Cashlogy היא מוצר מושלם לזמנה. צידנית ברזל שלוקחת טכנולוגיה ישנה מאוד, כסף פיזי, מלוכלך ומזיע, ועוטפת אותה בתכונות שאנחנו מצפים ממערכת מודרנית: הרשאות, audit trail, טלמטריה, לופ סגור, אפליקציה וגם API. היא לא מכונת העתיד, היא מכונת הפרידה שלנו מכסף, וכמו בהרבה פרידות ארוכות, אף אחד לא רוצה להגיד שלום ולהתראות.

אני חייב לכם closure על פורטוגל. המכונה החזירה לי שטרות. זה לא עזר לעלות על הרכבת, אבל מישהו אחר עזר לי, אזרח, בשר ודם, פשוט לקח את השטר שלי ושמח לתת מטבעות.

עד הפעם הבאה, תהיו טובים, ותמשיכו להיות סקרנים. יאללה ביי.